אדם נפגע ב"תאונה" בזמן עבודתו. פנה למוסד לביטוח לאומי למחלקת נכות בעבודה בבקשה להכיר בפגיעתו כפגיעה בעבודה ולקבוע את דרגת נכותו. המוסד לביטוח לאומי דחה את פניתו בתשובה שהתאונה בה נפגע אינה תאונה בעבודה. מדוע?
האם כל תאונה שארעה בזמן העבודה מהווה תאונה בעבודה וככזו מעניקה לנפגע זכויות במסגרת המוסד לביטוח לאומי מחלקת עבודה?
התשובה לשאלות אלו היא, שלא כל תאונה שמתרחשת בזמן העבודה הנה תאונת עבודה כהגדרתה בחוק המוסד לביטוח לאומי.
כדי לקבל מהמוסד לביטוח לאומי זכויות הקשורות לנכות מעבודה יש להוכיח כי הנפגע "נפגע בעבודה" כהגדרתם עפ"י חוק הביטוח הלאומי ופסיקת בתי הדין לעבודה. כלומר על הנפגע להוכיח שנפגע ב-"תאונת עבודה או סובל ממחלת מקצוע".
ישנו סוג פגיעות נוסף שמהווה אופציה נוספת לנפגע, והנו יציר המוסד לביטוח לאומי ופסיקת בתי המשפט - תורת ה- "מיקרוטראומה".
על כן יש חשיבות רבה להיוועצות בעורך דין כבר בשלב מילוי טפסי ההודעה על פגיעה בעבודה ועוד לפני הגשתם למוסד לביטוח לאומי. היוועצות שכזו, תבהיר לנפגע האם אכן מדובר בפגיעה בעבודה או שאין זו פגיעה בעבודה. דרך הפניה והטיפול במסגרת המוסד לביטוח לאומי, שונות במקרים של תאונה בעבודה או תאונה אחרת, וכמובן שהזכויות גם הן שונות. מילוי נכון של הטפסים יכול לקבוע את גורל הפניה.
מהי אם כן מחלת מקצוע?
מחלת מקצוע הנה מחלה שמוגדרת בחוק המוסד לביטוח לאומי ובתקנות שהותקנו מכוחו.
כדי שמחלה תחשב כמחלת מקצוע עליה לעמוד במספר תנאים - ראשית עליה להקבע כמחלת מקצוע ברשימת מחלות המקצוע שמופיעה בתקנות (הרשימה הנה רשימה סגורה ולא ניתן להוסיף עליה), וזאת עובר לתאריך מחלת העובד. שנית על העובד להוכיח כי חלה עקב עבודתו אצל המעביד כלומר יש להוכיח קשר סיבתי בין המחלה למקום העבודה ותנאי העבודה.
כך לדוג' הוכרה כמחלת מקצוע מחלת ריאות שממנה סבל אדם אשר עבד שנים ארוכות בהתזת חול כחלק מתהליך ניקוי במקום עבודתו וחלק מהחול והאבק חדרו לראותיו וגרמו למחלה.
ומהי תאונה בעבודה?
תאונה בעבודה הנה מאורע שארע במפתיע "תוך כדי ועקב העבודה". כלומר לא כל תאונה שמתרחשת בזמן העבודה הנה תאונת עבודה כהגדרתה בחוק. רק תאונה שיש קשר בינה ובין העבודה, קשר של זמן ושל סיבתיות תוכר כתאונה בעבודה.
דוגמאות:
? נגר שניסר במשור במקום עבודתו ודעתו הוסחה ונחתך באצבעותיו בעת הניסור - תאונתו תוכר כתאונה בעבודה שכן יש קשר של זמן וסיבתיות בין התאונה לבין העבודה.
? שליח שביצע שליחות בקטנוע ובמהלך הנסיעה נפגע בתאונת דרכים (בין אם נפגע ע"י רכב אחר ובין אם החליק ללא מעורבות רכב אחר) - תאונתו תוכר כתאונה בעבודה שכן יש קשר של זמן וסיבתיות בין התאונה לבין העבודה.
תאונה בעבודה לא חייבת להתרחש רק במקום העבודה עצמו.
אחד המקרים בהם תאונה מוכרת כתאונה בעבודה הנו כאשר מתרחשת תאונה בדרך למקום העבודה או בחזרה ממנו. כך לדוגמא, עורכת דין שנסעה בבוקר מביתה למשרדה ונפגעה בתאונת דרכים הוכרה כנפגעת בעבודה.
לגבי נפגע שגר בבית פרטי נשאלת השאלה מהיכן מסתיים הבית ומהיכן מתחילה הדרך. במקרה שהיה, עורכת דין שגרה בבית פרטי, יצאה מחצר ביתה, סגרה את השער ונפלה ונחבלה, בעת שעמדה על השביל המוביל אל הרחוב. המוסד לביטוח לאומי קיבל את פסיקת בית הדין לעבודה כי מדובר בתאונה בעבודה שכן נפסק שהשביל מהווה את תחילת הדרך למקום העבודה.
במקרים רבים אין אדם נוסע ישירות לעבודתו או ממנה אלא הוא מבצע סטיות או הפסקות בנסיעה. מה קורה לאדם שנפגע בתאונת דרכים בעת שנסע בבוקר בדרך לעבודתו, אך סטה מהדרך? במקרים של סטיה מהדרך, נתנו בתי הדין לעבודה את דעתם לשאלה, מהו המסלול בו על הנפגע לנסוע כדי שתאונה שעבר בדרך לעבודה תוכר כתאונה בעבודה. כך נקבע כי על הנפגע לנסוע בדרך שהיא "נוחה ויעילה מבחינת זמן ומרחק". סטיה של ממש מהדרך תיבחן לפי הסיבות לה ולפי מטרותיה . כך סטיה מהדרך בשל אילוצי תנועה ועומס בדרכים, תחשב כסטיה נורמלית ומקובלת ותאפשר להכיר מקרה כתאונה בעבודה. במקרה שנדון בבית הדין הארצי לעבודה, נפעה בתאונת דרכים אשה שהסיעה את בעלה בבוקר מתוך מטרה להורידו בעבודתו ואח"כ להמשיך בלעבודתה. הוכח שהאשה נפגעה בתאונה בקטע הדרך הראשון - קרי בעת שנסעה לכיוון עבודתו של בעלה. שם קבע בית הדין כי אין מדובר בסטיה הנובעת מאילוצי הדרך אלא בסטיה שנובעת מצרכי הנסיעה של בני הזוג, ולכן נפסק כי אין מדובר בתאונה בעבודה.
מיקרוטראומה
גזרן - אדם שעבודתו בגזירת סוליות לנעליים. כל יום עליו לחתוך את העורות במכשיר החיתוך. כל גזירה מתבצעת באותן תנוחות של היד. לאחר שנים של עבודה מתגלה אצל העובד מחלה בידו.
במקרים בהם לא ניתן להצביע על מאורע חד פעמי שגרם לנזק, או על מחלת מקצוע מתוך הרשימה שבתקנות המוסד לביטוח לאומי, ניתן לנסות ולבדוק האם הפגיעה עונה על הגדרת המיקרוטאומה. עפ"י פסיקת בתי הדין מיקרוטאומה הנה סדרה של ארועים קטנים חוזרים ונשנים בעלי אופי דומה הגורמים לנזקים זעירים בלתי הפיכים במקום מוגדר אשר הצטברותם יחדיו מביאים לידי המחלה. מקרהו של הגזרן בדוגמא עונה על ההגדרה - ישנה סדרה של ארועים קטנים יומיומיים, שחוזרים על עצמם ובכל רגע נגרם נזק מסויים ליד, אשר מצטברים ומביאים למחלה.
מקרים מסוג אלו הנם קשים להוכחה, אך אם יוכחו עובדתית ורפואית, יוכר הנזק שנגרם ליד כנובע מתאונה בעבודה.
כך הכיר בית הדין האזורי לעבודה, בהסתמך על חוות דעת של רופאים מומחים, במחלת תסמונת התעלה הקרפלית (דלקת כרונית של הגידים ביד) בכף ידו של מלטש יהלומים כמחלה מסוג מיקרוטראומה.
כל האמור במאמר זה הינו לידיעה בלבד ואינו מהווה יעוץ משפטי, כל הסתמכות על האמור הינה באחריות המסתמך ועל דעתו בלבד. בכל מקרה מומלץ לקבל יעוץ אישי ופרטני מעורך דין המתמחה בתחום הרלוונטי.
האם כל תאונה שארעה בזמן העבודה מהווה תאונה בעבודה וככזו מעניקה לנפגע זכויות במסגרת המוסד לביטוח לאומי מחלקת עבודה?
התשובה לשאלות אלו היא, שלא כל תאונה שמתרחשת בזמן העבודה הנה תאונת עבודה כהגדרתה בחוק המוסד לביטוח לאומי.
כדי לקבל מהמוסד לביטוח לאומי זכויות הקשורות לנכות מעבודה יש להוכיח כי הנפגע "נפגע בעבודה" כהגדרתם עפ"י חוק הביטוח הלאומי ופסיקת בתי הדין לעבודה. כלומר על הנפגע להוכיח שנפגע ב-"תאונת עבודה או סובל ממחלת מקצוע".
ישנו סוג פגיעות נוסף שמהווה אופציה נוספת לנפגע, והנו יציר המוסד לביטוח לאומי ופסיקת בתי המשפט - תורת ה- "מיקרוטראומה".
על כן יש חשיבות רבה להיוועצות בעורך דין כבר בשלב מילוי טפסי ההודעה על פגיעה בעבודה ועוד לפני הגשתם למוסד לביטוח לאומי. היוועצות שכזו, תבהיר לנפגע האם אכן מדובר בפגיעה בעבודה או שאין זו פגיעה בעבודה. דרך הפניה והטיפול במסגרת המוסד לביטוח לאומי, שונות במקרים של תאונה בעבודה או תאונה אחרת, וכמובן שהזכויות גם הן שונות. מילוי נכון של הטפסים יכול לקבוע את גורל הפניה.
מהי אם כן מחלת מקצוע?
מחלת מקצוע הנה מחלה שמוגדרת בחוק המוסד לביטוח לאומי ובתקנות שהותקנו מכוחו.
כדי שמחלה תחשב כמחלת מקצוע עליה לעמוד במספר תנאים - ראשית עליה להקבע כמחלת מקצוע ברשימת מחלות המקצוע שמופיעה בתקנות (הרשימה הנה רשימה סגורה ולא ניתן להוסיף עליה), וזאת עובר לתאריך מחלת העובד. שנית על העובד להוכיח כי חלה עקב עבודתו אצל המעביד כלומר יש להוכיח קשר סיבתי בין המחלה למקום העבודה ותנאי העבודה.
כך לדוג' הוכרה כמחלת מקצוע מחלת ריאות שממנה סבל אדם אשר עבד שנים ארוכות בהתזת חול כחלק מתהליך ניקוי במקום עבודתו וחלק מהחול והאבק חדרו לראותיו וגרמו למחלה.
ומהי תאונה בעבודה?
תאונה בעבודה הנה מאורע שארע במפתיע "תוך כדי ועקב העבודה". כלומר לא כל תאונה שמתרחשת בזמן העבודה הנה תאונת עבודה כהגדרתה בחוק. רק תאונה שיש קשר בינה ובין העבודה, קשר של זמן ושל סיבתיות תוכר כתאונה בעבודה.
דוגמאות:
? נגר שניסר במשור במקום עבודתו ודעתו הוסחה ונחתך באצבעותיו בעת הניסור - תאונתו תוכר כתאונה בעבודה שכן יש קשר של זמן וסיבתיות בין התאונה לבין העבודה.
? שליח שביצע שליחות בקטנוע ובמהלך הנסיעה נפגע בתאונת דרכים (בין אם נפגע ע"י רכב אחר ובין אם החליק ללא מעורבות רכב אחר) - תאונתו תוכר כתאונה בעבודה שכן יש קשר של זמן וסיבתיות בין התאונה לבין העבודה.
תאונה בעבודה לא חייבת להתרחש רק במקום העבודה עצמו.
אחד המקרים בהם תאונה מוכרת כתאונה בעבודה הנו כאשר מתרחשת תאונה בדרך למקום העבודה או בחזרה ממנו. כך לדוגמא, עורכת דין שנסעה בבוקר מביתה למשרדה ונפגעה בתאונת דרכים הוכרה כנפגעת בעבודה.
לגבי נפגע שגר בבית פרטי נשאלת השאלה מהיכן מסתיים הבית ומהיכן מתחילה הדרך. במקרה שהיה, עורכת דין שגרה בבית פרטי, יצאה מחצר ביתה, סגרה את השער ונפלה ונחבלה, בעת שעמדה על השביל המוביל אל הרחוב. המוסד לביטוח לאומי קיבל את פסיקת בית הדין לעבודה כי מדובר בתאונה בעבודה שכן נפסק שהשביל מהווה את תחילת הדרך למקום העבודה.
במקרים רבים אין אדם נוסע ישירות לעבודתו או ממנה אלא הוא מבצע סטיות או הפסקות בנסיעה. מה קורה לאדם שנפגע בתאונת דרכים בעת שנסע בבוקר בדרך לעבודתו, אך סטה מהדרך? במקרים של סטיה מהדרך, נתנו בתי הדין לעבודה את דעתם לשאלה, מהו המסלול בו על הנפגע לנסוע כדי שתאונה שעבר בדרך לעבודה תוכר כתאונה בעבודה. כך נקבע כי על הנפגע לנסוע בדרך שהיא "נוחה ויעילה מבחינת זמן ומרחק". סטיה של ממש מהדרך תיבחן לפי הסיבות לה ולפי מטרותיה . כך סטיה מהדרך בשל אילוצי תנועה ועומס בדרכים, תחשב כסטיה נורמלית ומקובלת ותאפשר להכיר מקרה כתאונה בעבודה. במקרה שנדון בבית הדין הארצי לעבודה, נפעה בתאונת דרכים אשה שהסיעה את בעלה בבוקר מתוך מטרה להורידו בעבודתו ואח"כ להמשיך בלעבודתה. הוכח שהאשה נפגעה בתאונה בקטע הדרך הראשון - קרי בעת שנסעה לכיוון עבודתו של בעלה. שם קבע בית הדין כי אין מדובר בסטיה הנובעת מאילוצי הדרך אלא בסטיה שנובעת מצרכי הנסיעה של בני הזוג, ולכן נפסק כי אין מדובר בתאונה בעבודה.
מיקרוטראומה
גזרן - אדם שעבודתו בגזירת סוליות לנעליים. כל יום עליו לחתוך את העורות במכשיר החיתוך. כל גזירה מתבצעת באותן תנוחות של היד. לאחר שנים של עבודה מתגלה אצל העובד מחלה בידו.
במקרים בהם לא ניתן להצביע על מאורע חד פעמי שגרם לנזק, או על מחלת מקצוע מתוך הרשימה שבתקנות המוסד לביטוח לאומי, ניתן לנסות ולבדוק האם הפגיעה עונה על הגדרת המיקרוטאומה. עפ"י פסיקת בתי הדין מיקרוטאומה הנה סדרה של ארועים קטנים חוזרים ונשנים בעלי אופי דומה הגורמים לנזקים זעירים בלתי הפיכים במקום מוגדר אשר הצטברותם יחדיו מביאים לידי המחלה. מקרהו של הגזרן בדוגמא עונה על ההגדרה - ישנה סדרה של ארועים קטנים יומיומיים, שחוזרים על עצמם ובכל רגע נגרם נזק מסויים ליד, אשר מצטברים ומביאים למחלה.
מקרים מסוג אלו הנם קשים להוכחה, אך אם יוכחו עובדתית ורפואית, יוכר הנזק שנגרם ליד כנובע מתאונה בעבודה.
כך הכיר בית הדין האזורי לעבודה, בהסתמך על חוות דעת של רופאים מומחים, במחלת תסמונת התעלה הקרפלית (דלקת כרונית של הגידים ביד) בכף ידו של מלטש יהלומים כמחלה מסוג מיקרוטראומה.
כל האמור במאמר זה הינו לידיעה בלבד ואינו מהווה יעוץ משפטי, כל הסתמכות על האמור הינה באחריות המסתמך ועל דעתו בלבד. בכל מקרה מומלץ לקבל יעוץ אישי ופרטני מעורך דין המתמחה בתחום הרלוונטי.
הכותבת הינה עורכת דין בעלת משרד עצמאי אשר מתמחה בתחומי הביטוח הלאומי והנזיקין הוצאה לפועל, צוואות וירושות.
כתובתנו שד' שאול המלך 39 תל אביב
טל' 03-6964291 0524550497
http://www.anatinbarlaw.com
מייל: inbarlaw@netvision.net.il
כתובתנו שד' שאול המלך 39 תל אביב
טל' 03-6964291 0524550497
http://www.anatinbarlaw.com
מייל: inbarlaw@netvision.net.il
